החלטה בתיק בש"פ 393/13

           לפניי עתירה להסרת חיסיון לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות).

           נגד העותרים הוגש ביום 4.12.2012 לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום מתוקן המייחס לעותרים 1 ו-4 עבירה של תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר, עבירה לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ולעותרים 2 ו-3 עבירה של סיוע לתקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר. כן יוחסו לעותרים כולם עבירה של השתתפות בהתפרעות, על פי סעיף 152 לחוק העונשין. בנוסף, יוחסו לעותרים 2 ו-4 עבירות של איומים, על פי סעיף 192 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, ביום 4.10.2012 בשעות אחר הצהריים בסמוך לישוב סוסיא, התבצעה פעולה של שני שוטרים סמויים, שהתחזו לפלסטינאים תושבי המקום. העותר 4 הגיע אל השוטרים רעול פנים בעודו מחזיק מקל ואיים עליהם במטרה שיפנו את המקום. השוטרים השיבו בערבית שאינם מבינים עברית. בשלב זה חברו העותרים 3-1 לעותר 4, כשהם רעולי פנים. העותר 3 תיעד את האירוע, בעוד העותרים 1 ו-4 מכים את השוטרים, תוך שימוש במקלות. גם לאחר שהשוטרים הזדהו לא הפסיקו העותרים את התקיפה, ורק לאחר זמן מה ברחו מהמקום.

           ביום 20.12.2012 חתם שר הביטחון על תעודת חיסיון, בכל הנוגע לשיטות ודרכי הפעולה של שירות הביטחון הכללי, האמצעים הטכניים המשמשים את הארגון, זהותם של עובדי הארגון ופרטים שיכולים לחשוף את זהותם וכן רשימת החומר והמידע החוסים תחת החיסיון.

           נגד תעודה זו מופנית העתירה שלפניי. במסגרתה, טוענים העותרים כי הטלת החיסיון על רשימת החומרים החוסים תחת החיסיון פוגעת ביכולתם לנהל את הגנתם ולטעון לגופם של דברים ביחס לפרטים שונים ברשימה זו. לגישתם, על פי ההלכה הפסוקה חובה על רשויות התביעה להעביר לידיהם רשימת חומרים החוסים תחת החיסיון ולו ברמת הפשטה כללית. עוד טוענים העותרים כי ניסוחה של התעודה הוא נוסח שגור, המעיד שלא נערכה בדיקה מדוקדקת לעניין הצדקת החיסיון במקרה הפרטני שלהם. בתוך כך, ממקדים העותרים את עתירתם רק לעניין המידע המודיעיני שנאסף בעניינם, ואינם מבקשים להסיר את החיסיון ביחס ליתר החומרים הכלולים בתעודת החיסיון.

           במענה, טוענת המשיבה כי אין איסור על הטלת חיסיון על רשימת החומרים הכלולים בתעודת החיסיון. כמו כן, הציגה המשיבה בפניי, במעמד צד אחד, את החומר החסוי. בעקבות זאת, הועברה פרפרזה לעותרים וזו לשונה: "דליה הר סיני התבטאה כי נאשם 4 לא היה שותף בשום אירוע".

           לאחר שעיינתי בעתירה, בתגובת המשיבה, ובחומר הראיות החסוי במעמד צד אחד, נחה דעתי כי דין העתירה להדחות.

           כידוע, כלל היסוד לעניין זה הוא כי במקום בו יש בחומר הראיות החסוי מידע אשר יכול לשמש לקידום הגנתו של הנאשם, יגברו שיקולי הצדק בעניינו של הנאשם על שיקולי הביטחון המצדיקים את הטלת החיסיון, ובמידה שהמאשימה מעדיפה שלא לחשוף את חומר הראיות יכולה היא למשוך את כתב האישום (בש"פ 4857/05 פחימה נ' מדינת ישראל (15.7.2005)). בתוך כך, המבחן שמקיים בית המשפט כפול הוא -ראשית, נבחן האם יש בחומר כדי לסכן את ביטחון המדינה, ושנית, באם כך הדבר, בוחן בית המשפט האם יש בחומר כדי לסייע להגנתו של העותר. בענייננו - עיינתי היטב בחומר החסוי בעניינם של העותרים, ולא מצאתי כי יש בו כדי לקדם את הגנתם. משכך אין מקום להסיר את החיסיון בנוגע לחומר זה.

           בהמשך לאמור לעיל, מתעוררת השאלה האם ישנו מקום להטיל חיסיון על רשימת החומרים החוסים תחת תעודת החיסיון. בהקשר זה, מבקשים העותרים להיבנות מההחלטה שניתנה בבש"פ 5221/08 מוחמד נ' מדינת ישראל (1.9.2008). יחד עם זאת, העיון בהחלטה מעלה כי כל שנקבע בה הוא שיש לפרט ברשימת החומרים המועברים לנאשם את החומרים החסויים הקיימים נגדו, ככל שהדבר ניתן במסגרת החיסיון. על עמדה זו חזר השופט (כתוארו אז) א' גרוניס בציינו כי:

"אכן, באופן עקרוני ראוי למסור רשימה של החומר, רשימה שאמורה להתייחס גם לחומר החסוי. דא עקא, לעיתים המצב בכל הנוגע לרשימה של החומר חסוי אינו כה פשוט. רשימה של חומר חסוי היא עצמה עשויה לגלות מידע שנמצא תחת חיסיון. אין כל משמעות מעשית לרשימה בה ייאמר לדוגמה שקיים מסמך "א", אך לא יבוא כל תיאור של מהות המסמך. לעומת זאת, אם יובא התיאור, ולו בצורה הכללית ביותר, עלול הדבר לחתור תחת מטרת החיסיון, היינו, הרשימה עצמה עלולה לפגוע בביטחון המדינה אם תיחשף" (בש"פ 11170/08 פלוני נ' מדינת ישראל (8.7.2009) וראו בעניין זה גם בש"פ 5965/12 פלוני נ' מדינת ישראל(18.10.2012)).

           עיינתי בקפידה רבה ברשימת החומרים הכלולים בתעודת החיסיון, וזאת, תחת ההנחה כי יש לבחון בחינה מחמירה במיוחד מקום בו עסקינן ברשימת החומרים בלבד, המהווה בסיס מינימאלי ליכולתו של נאשם לטעון לעניין תעודת החיסיון. מצאתי כי חשיפת הרשימה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, ומשכך, היא כלולה כדין בתעודת החיסיון. בהמשך לכך, העיון ברשימת החומרים מגלה כי אין ברשימה האמורה כדי לסייע להגנתם של העותרים. זאת בפרט על רקע טענתם כי הם מבקשים לטעון, בין היתר, שהמעשים נעשו לשם הגנה עצמית. ויובהר, לא מצאתי כי יש ברשימת החומרים האמורה לסייע להגנתם אף אם יבחרו לבסוף לטעון טענות הגנה אחרות.

           נוכח כל האמור, העתירה נדחית.

           ניתנה היום, ב' בניסן התשע"ג (‏13.3.2013).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: